מרחב "הפתחה" נמצא בתחום שיפוטה של המועצה האזורית רמת נגב, שחולשת על מעל 20 אחוזים משטחה של המדינה שזה בחישוב פשוט – מעל 4 מיליון דונם של שברובם שטחי אש ושמורות טבע. תחשבו עוד כמה גידולים חקלאיים ייחודיים נוספים עוד אפשר לייצר שם! ואם כבר בגידולים עסקינן, האם ידעתם ש-60 אחוזים מעגבניות השרי, שהינן פיתוח ישראלי מיוצרות באזור זה? שמעתם נכון. למשפחות רבות יש מטעים, כרמים ושדות חקלאיים והם משווקים את תוצרתם בחדווה ובהנאה רבה.
כבר היום, עובדים במועצה על הגדלת כמות הנחלות החקלאיות על ידי שחרור שטחי אש נוספים ושמורות טבע בהיקף של אלפי דונם לטובת קליטת משפחות שיעסקו בחקלאות. וזו למעשה "התורה כולה" של חלקת הארץ הזו – עבודת האדמה והתפרנסות ממנה. על פי החזון של דוד בן גוריון, הפרחת השממה המדברית הינה משימה לאומית וציונית. פיזור האוכלוסייה היהודית במולדתו, קביעת עובדות בשטח והחלת הריבונות הישראלית באזור די נידח ושכוח אל, הם מקור הכוח הלאומי. שהרי, מפה תבוא הגאולה לעם היהודי. כך האמין וכך באמת עשה, כשקבע את מושבו ברבות הימים בשדה בוקר.
אם נחזור אלפי שנים אחורה בזמן, אזור פתחת ניצנה היה מקום מושבם של "הנבטים", העיר העתיקה – שבטה. כדרכם של נוודים, היו מציעים הנבטים את מרכולתם לסוחרים חולפים, שכללה בעיקר: תבלינים, בדים ובשמים (מור ולבונה). "דרך הבשמים" נקראה בפי כל המבקרים ועשרות חאנים מארחים הוקמו כדי לארח ולשכן את "התיירים" לפני שהמשיכו במסעותיהם. בשנות ה-90 התגבשה לה תכנית "דרך היין" על משקל "דרך הבשמים" מימי הנבטים. על פי התוכנית קמו 24 חוות בודדים מכיוון אזור משאבי שדה ועד למצפה רמון המתמחות בייצור יינות, זיתים, גבינות בוטיק ועוד. החוות יוצרות מפגש ישיר עם האנשים שאוהבים את המדבר ובחרו לחיות בתוכו מעמל כפיים, זאת לצד אירוח ותיירות.
הנופים שנגלים לכל מי שמגיע באזור מרהיבים ביופיים. לצד דיונות חול גדולות, חיים יצורים מדבריים שמרגישים די בנוח להסתובב חופשי, לאור העובדה שישנם מרחבים עצומים להשתובב. כך, תוכלו להיתקל לפתע בעדרים שלמים של צבאים דוהרים לצד רכביכם, עופות דורסים, מיני נחשים וטבע חשוף, ללא פילטרים. כך גם השמיים, זרועי הכוכבים. אם אתם חובבי אסטרונומיה אז פתחת ניצנה היא המקום הכי טוב בישראל לראות את כל גרמי השמיים ולחזות אולי ב"כוכבים נופלים" ולהביע אינספור משאלות.
סיבוב קצר במרחב יאיר את עיניכם לעובדה שלפני מילוני שנים היה כאן בכלל ים. כך, נתוודע לשרידים עתיקים של שוניות אלמוגים בצורות שונות ומשונות וכן, למאובנים בגודל של מטבע קטן, שפזורים בכל עבר. תופעת טבע נוספת הינה "חמוקי ניצנה" – גבעות קירטון לבנות מתנשאות מעל הקרקע. צבען הלבן בולט על רקע הדיונות הזהובות והן סוג של סימני דרך בשטח העצום. וכשהטבע פוגש היסטוריה, שפוגשת אנשים, מתרחש קסם של ממש. זו פיסת ארץ שבה אתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה. סמוך לגבול עם מצרים, בחברת חלוצים אמיתיים נפרשת לנו ישראל חדשה. זו שמדברת שפה חדשה-ישנה שעיקרה – חיבור לאדמה, לשורשים. וכמו שכתב המשורר, חיים גורי צריך להיות כזה שאוהב בלב שלב את המדבר כדי לקבוע בו את ביתך.
המקום הזה/חיים גורי
יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה, צהוב להם מידי, שקט שאפשר להשתגע. יש אנשים שאלוהים גדול עליהם במדבר הזה. אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות.אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנואלה, יישארו כאן.